הודיה לוי / בין הכתלים

מיצב

"חשבתי עד כמה זה לא נעים להיות נעולה בחוץ, וחשבתי שזה גרוע יותר, אולי, להיות נעולה בפנים." (וירג'יניה וולף).

כך, בין פנים וחוץ, בין מסורת וקדמה, בין קודש וחול, בין טוהר וטומאה, נעים חיי כאישה דתייה בחברה מודרנית.

שני המייצבים הם תוצאה של פעולות שביצעתי על אובייקטים השייכים לעולמי הפרטי והאינטימי, פעולות המערערות את העדינות של האובייקטים וחושפות את שבריריותם.

וילון התחרה הלבן של חדרי נגרר בסחי הרחוב וספג את זוהמתו, הדלקה עודפת של נרות על חלונות ביתי השחירה וניפצה את זגוגיותיהם. העודפות מערערת את האיזון העדין של חיי.