מאיה ואן סוסט –  הַגָּרָה או Ga/erim

מיצב וידיאו (7:00), חיתוך בנייר וטכניקה מעורבת

שאלות של זהות ומקומו של הבית מלוות אותי מגיל חמש כאשר עליתי עם משפחתי לארץ מהולנד. מאז  חיי הם נדידה אין סופית בין תרבויות ושורשים תוך ניסיון למצוא את ביתי ואת התא המשפחתי המושלם.
התא המשפחתי המושלם מצויר לרוב  ע"י ילדים בנוסח דומה –  בית סכמטי עם גג אדום, אמא ואבא מחזיקים ידיים, ולידם הילד עם אחיו ואחיותיו. משאת הנפש הזו, המנוסחת ע"י התיאור החזותי של הבית האידאלי כפי שהוא מוכתב בספרות ילדים, מגלמת את התחושה הבסיסית ביותר של האדם והיא הרצון להרגיש בבית.
מהי אותה תחושת ביתיות? היכן היא מתקיימת במקום שבו אבדה? האם ניתן למצוא אותה מחדש? שאלות אלו עולות תוך כדי חיפוש אחר מקורות התחושה יחד עם ביטוי של בעיות עכשוויות, מקומיות של יוקר מחייה, צפיפות, יכולת כלכלית ונפשית לצאת מהבית בגיל הבגרות, או – כיצד לנטוע שורשים ולמצוא מקום שיוכל להיקרא  בית.