קיהיון

סדרת איורים על פי טקסטים אינטימיים ויומנים שנכתבו במהלך השנים בהשראת מחזות האבסורד. נקודת המבט המוקצנת, הנוגעת באיגיון, נותנת מוצא לזעם ולביקורתיות מהם עשויה העבודה. זעם אין אונים כנגד הטביעה בתוך עולם נטול אלוהים ונעדר נחמה. עולם העומד על סף הכחדה עצמית.  

הייצוגים בעבודה ותכניה מציבים בבואה נוכח חברה רדומה וכנועה, הנשאבת אל רוח הזמן  העכשווי ללא התנגדות. השם "קיהיון" (אמנזיה), מבקש לבטא קינה ותחושת חסר על אובדן  האנושי, הקרבה והאמת, והחלפתם בדמויות תעתוע, מגעים ווירטואליים והטעיה עצמית.

"אם האדם ישכיל לגלות את האותנטיות שבו, אם ייצור עצמו מחדש בכל עת, הוא ייחלץ מן הייאוש והתכלית הקיומית". (אלבר קאמי 1942).